חדשות

מאמר בנושא בדיקות רפואיות
16:00 | 25/09/2016

בתקופה האחרונה חלו מספר שינויים בתקנות, בחוקים ובפסיקות בתי משפט בישראל, אשר גרמו לחוסר בהירות לגבי אישורים רפואיים טרם השתתפות בפעילויות ספורט שונות. ד"ר גל דובנוב-רז, רופא ספורט, רופא ילדים, בעל תואר שני בתזונה קלינית, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים ומנהל השירות לרפואת ספורט ופעילות גופנית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, רופא ספורט במרכז הרפואי "מדיקס" הדר יוסף, עושה לנו סדר בבלאגן..
אישורים לספורט תחרותי
חוק הספורט נמצא באחריות משרד התרבות והספורט, ובו ישנו נספח הנקרא "תקנות רפואיות". הנוסח המעודכן של התקנות הללו פורסם במאי 2014, ובו מצוין כי "אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים.". כלומר – החוק חל על האגודות למיניהן – ולא על הספורטאי עצמו. אמנם מצוין כי הספורטאי חייב להתייצב לבדיקות שהורו לו, אולם החבות לקבלת אישור רפואי טרם השתתפות מוטלת בראש ובראשונה על אגודות הספורט למיניהן.
נקודה מרכזית חשובה, אשר לעתים מתפספסת על ידי ספורטאים עצמאיים אשר אינם חלק מקבוצה כלשהי, היא כי "הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנות לרפואת ספורט", וכאלו יש 93 ברחבי ישראללא ניתן לבצע את הבדיקה במרפאת קופת החולים, ולא אצל רופא ספורט אשר אינו נמצא בתוך תחנה באותה העת. לפיכך, אין להגיע לרופא המשפחה ולבקש "ארגומטריה" במסגרת קופת החולים – שכן האישור צריך לצאת מתוך התחנה, בה נמצא רופא ספורט מורשה חתימה. באתר איגוד הגולף, לדוגמא, מצוין בפירוש כי "על כל מתחרה בתחרויות גולף להוציא אישור מתחנה לרפואת ספורט, חתום על ידי רופא ספורט כי הוא כשיר לעסוק בענף הגולף (שחייה, רכיבה וריצה). אישורים עליהם חתומים קרדיולוג, רופא משפחה או כל רופא אחר מלבד רופא ספורט לא יתקבלו". בטפסי ההרשמה לאיגודי הספורט השונים והתאחדויות הספורט, ישנו לרוב איזור המיועד לאישור הרפואי מטעם התחנה לרפואת ספורט.
לגבי סוגי הבדיקות המבוצעות בתחנה, הרי שהמרכיב המינימלי לכל הגילאים הינו מילוי שאלון, בדיקה גופנית וביצוע אק"ג במנוחה. כעקרון, בדיקה הכוללת גם ארגומטריה תבוצע בגילאים 30, 34, 37, ומגיל 40 מדי שנה. ישנם ענפי ספורט המחויבים בביצוע בדיקה ארגומטרית רק מגיל 35: גולף, קפיצות למים, קריקט, קרלינג, קשתות ורכיבה על סוסים. בנוסף, ישנם ענפי ספורט הפטורים בכלל מביצוע בדיקת ארגומטריה, והם ביליארד, ברידג', דמקה, כדורת באולינג, כדורת דשא, פטנק, שחמט, וקליעה למטרה. עם זאת, חשוב לציין כי אם הקבוצה, המאמן, הספורטאי או הרופא הבודק מבקשים או מתרשמים שיש צורך לבצע גם בדיקה במאמץ, גם אם החוק אינו מחייב זאת, ניתן לבצעה כמובן.
מירוצים "עממיים"
מירוצים ותחרויות אשר אינם מאורגנים על ידי אגודות או ארגוני ספורט, אלא על ידי חברות פרטיות או רשויות מקומיות, אינם כפופים לחוק הספורט. לפיכך, לא מוטלות עליהם חובה חוקית לגבי האישורים הרפואיים, ולכן חלקם מסתפקים בהצהרת בריאות אישית, חלקם מבקשים אישור או הצהרה על אישור מרופא, וחלקם לא מבקש אישור רפואי כלל. בשנת 2014, בעקבות מקרה מצער של פטירת משתתף במירוץ אשר אורגן על יד חברה פרטית מטעם עיריית תל אביב, קבע בית משפט השלום בת"א כי ישנה "חובה לוודא ולפקח באופן פוזיטיבי על הימצאותו של אישור רפואי אצל כל אחד ממשתפי המירוץ. ההסתפקות בהצהרה אינטרנטית המעוגנת בלחיצת כפתור 'האני מסכים' אין בה די..". בעקבות פסיקה זו, החלו חלק ממארגני המירוצים ה"עממיים" (שוב, אשר אינם אגודות/ארגוני/התאחדויות ספורט רשמיות) לבקש אישור רפואי מכל משתתף. במקביל, איגוד רופאי המשפחה, חלק מקופות החולים והלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, קמו נגד בקשות אלו לפעילות מאומצת, בטענתם כי רוב רופאי המשפחה אינם בעלי הכשרה מספקת להעריך את מידת המאמץ שהאדם מתכנן לבצע, ולא יכולים לאשר לו לבצע פעילות שעלולה לסכנו. נוצר מצב שמארגני המירוץ מבקשים אישור רפואי, רופא המשפחה מונחה שלא לתת, ולכן פנו המשתתפים לתחנות לרפואת ספורט ושם קיבלו את האישור המיוחל.
בדצמבר 2015, ביטל בית המשפט המחוזי בת"א את ההחלטה של בית משפט השלום בת"א שתוארה מעלה, וקבע כי "אין לחייב באופן גורף משתתפי מירוצים ארוכים שאינם תחרותיים בהמצאה מוקדמת של אישור רפואי.". לחילופין, הוצע לשוב לשיטת "הצהרת בריאות/שאלון, המנוסחים, ממולאים ומוגשים כהלכה, ודרישה פרטנית להמצאת אישור רפואי ככל שהדבר יתחייב מההצרה או מהתשובות לשאלון". בשורה התחתונה, בהעדר הנחיות מוגדרות, מארגני המירוצים שאינם ארגוני ספורט רשאים לבקש איזה סוג אישור או הצהרה אשר יחליטו. שוב, יש לשים לב כי הנחיות בית המשפט חלות על מארגני אירועים כאלו – ולא על המתאמן הבודד. לפיכך, מה שיבקשו המארגנים לבצע על מנת להשתתף במירוץ – יש לבצע..
דעתי האישית היא כי יתכן ובית המשפט הוטעה מעט עקב השימוש במונחים "עממי" ו"לא-תחרותי". אכן, השתתפות במירוץ כלשהו בקצב ובאורך מסלול מוכרים לגוף, שלא על מנת לנצח – נשמע עממי ולא תחרותי. אולם במירוץ "עממי" זה משתתפים גם אצנים רבים אשר מטרתם הינה בהחלט לנצח, בין אם את האחרים ובין אם את השעון, והם מבצעים מאמץ המוגבר ממה שביצעו עד כה באימונים. המלצתי היא שאצנים כאלו אכן יעברו הערכה בתחנה לרפואת ספורט, כשם שמבצעים ספורטאים תחרותיים הרשומים באגודות. אגב, סביר כי חלק ניכר ממשתתפים אלו ממילא רשומים באיגודי האתלטיקה/ גולף/ אופניים וכדומה, ולכן עברו את הבדיקות הרפואיות של ספורטאים תחרותיים.
אישורים לחדרי כושר
בדצמבר 2015 חל שינוי גם בנושא אישורים לחדר כושר. אדגיש כי גם כאן, "חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)" שייך למשרד התרבות והספורט, והוא חל על מכון הכושר, ולא על המתאמן. עד עתה, חלה חובת המצאת אישור רפואי. על פי התיקון החדש, "מכון כושר יקבל מתאמן רק לאחר שהמציא לו שאלון רפואי הכולל הצהרת בריאות חתומה בידו המאשרת שאינו סובל מבעיות רפואיות העלולות לסכנו בשעת אימון במכון כושר.", ובנספח מפורט נוסח ההצהרה. אם "השיב המתאמן בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יקבל אותו מכון הכושר רק לאחר שהמציא לו גם תעודה רפואית שבה רופא אישר שאין סיכון לבריאותו של המתאמן באימון במכון כושר". גם כאן, אין חובה כי יהיה זה רופא ספורט, אולם רופאי המשפחה מוגבלים ממתן אישורים כגון זה. במקרים אלו, ניתן יהיה לפנות לרופא ספורט לקבלת האישור. לעתים יתבקש המתאמן לבצע בדיקות כגון אק"ג במנוחה או בדיקת מאמץ, לפי שיקולו של הרופא וכתלות בעצימות המאמץ המתוכנן.
סיכום
ביצוע נכון של בדיקות סקר לספורטאים תחרותיים הינו בעל ערך בריאותי ומעוגן בחוק הספורט, וחשוב לשים לב כי הבדיקות הרפואיות ייערכו בתחנה לרפואת ספורט. לגבי מירוצים אשר מאורגנים על ידי חברות פרטיות/רשויות מקומיות ולגבי חדרי כושר, הרי שהמארגנים יכולים לבקש הצהרה, שאלון או אישור רפואי, לפי חבות החוק עליהם ולפי שיקול דעתם. במקרי הצורך, כגון מחלות רקע, תלונות במאמץ או סירוב של רופא המשפחה לתת אישור לפעילות, יש לפנות אל רופאי הספורט לשם בירור וקבלת המלצות לפעילות המותאמות למצב הגופני-רפואי לפי הצורך.